לכבוד יום הולדת 61 של אמא, כתבנו ספר ילדים. רצף סיפורים קצרים בנושאים שונים, בחרוזים.
עם איורים מושלמים (!) שיצרה שירה לימון
עיצוב, עימוד, פיין טיונינג ותמיכה נפשית: יעל פיקר
ועם שעות של עבודה, צחוק ויצירה שעברנו - שירה ואני.
והנה הוא מוגש לכם.ן פה.
תהנו!
סיפור ראשון: סבתא אריאלה בלונה פארק
יש הרבה דברים שסבתא אוהבת לעשות
לשחק, לדבר, לחבק ולאפות
היא אוהבת להיפגש עם חברים, לספר סיפורים
לצבור חוויות ולראות הצגות וסרטים
סבתא אוהבת להיות עם המשפחה,
בשבילה זו הנאה כל מפגש וארוחה
היא הראשונה להתנדב לכל חוויה
לטיול, מסע קניות, קטיף או נסיעה
כזו היא סבתא אריאלה - שתמיד עושה בשביל כולם
היא תלך בשביל אהוביה עד סוף העולם
אבל במקום האחרון בסולם האהבות
נמצא הלונה פארק מלא ההפתעות,
הרי לסבתא יש אופי חזק!
אבל אז היא מתקרבת לגלגל הענק...
היא רואה את רכבות ההרים והשדים
ובמקום להצטרף תעדיף לשמור על החפצים.
בקיץ יצאו לבלות סבתא והנכדים,
בלונה פארק עם כל המתקנים
הילדים הגיעו בהתרגשות על!
התלבטו ״על מה נעלה קודם?״ (וזה לא היה קל)
הם עלו על ספינת הפיראטים, דמינו שהם בים
וצעקו: ״סבתאאאא תצטרפיייי, בואי גםםםם!״
״כן כן מתוקים שלי, תעלו על המתקן!
אל תדאגו, סבתא שומרת מכאן...״
״ברכבת שדים המפלצות מפחידות!
הקרוסלה כיפית, אבל עושה לנו בחילות!
ברכבת ההרים יש לופ פראי!
סבתא את לא מאמינה! בואי תראי!״
״כן כן אהובות! תעלו על המתקן!
אל תדאגו, סבתא מסתכלת כל הזמן״
ואחרי שהם עלו על כל אלו - ויותר,
הם נהנו אבל הרגישו שמשהו חסר.
הם באו עם סבתא, אבל בערמומיות ובשקט
מלעלות על המתקנים היא ממש מתחמקת...
״סבתא, נוווווווווו, בואי גם
בלעדייך שום דבר לא מושלם!
אנחנו רוצים שתעלי איתנו על המתקנים
נעשה את זה ביחד, את תראי - זה כיף חיים!״
״חלק מהרכבות יכולות לעורר פחד,
אבל זה לא כזה נורא - אם עושים את זה ביחד.
בואי סבתא, אני אשמור עלייך,
בבקשה! זה לא אותו דבר בלעדייך״
סבתא שמעה את המילים והתרגשה מכל הלב
אפילו עלו לה דמעות של שמחה, לא של כאב...
היא הסתכלה על הנכדים ומשהו השתנה בהרגשה
והבינה שהיא צריכה לשנות את הגישה!
לעמוד מול הפחד, בשבילה ובשביל הנכדים
כי מה יותר חשוב מלהנות מהחיים?
הילדים צהלו! יש! סבתא אלופה!
או כמו שאומרים ״אני שרופהההההההההההה!״
״מה בא לך קודם? אנקונדה מטריפה?
או אולי את הצלחת שכמו טיל מעיפה?
יש גם מכוניות מתנגשות ממש מהירות,
ויש מבוך מסחרר עם אינסוף מראות״
סבתא שומעת את דברי האימה
בולעת רוק ונהיית אדומה
היא חושבת על ההצעות ובגרון יש מחנק
״בתור התחלה, נלך לגלגל הענק….״
היום מסתיים כסיפור הצלחה מושלם
הילדים וסבתא נהנו ביחד, הכי בעולם!
סבתא מתגברת על כל הפחדים,
היא תעשה הכל (!) בשביל הנכדים
אתם מבינים, חמודים?
ככה זה כשאוהבים.
סיפור שני: ארוחה משפחתית
הכל מסודר כבר מאז הצהריים
האוכל מוכן ומחכה על הכיריים
סבא וסבתא ממש מתרגשים -
הערב פה, הנכדים מגיעים!
השולחן נפתח משני הצדדים,
המפה נפרשה והריחות - מדהימים!
סבתא אריאלה בישלה המון מטעמים,
לכל ילדה ונכד הכינה את מה שהכי אוהבים
שניצלים, קציצות, תבשילים ודגים
תוספות טעימות שכולם מתענגים.
סלט חסה אגדי עם רוטב מנצח,
וואו! כמה סבא וסבתא אוהבים לארח!
הם סיימו לעבוד, לסדר ואפילו להתקלח
ופתאום צלצול פעמון את האוויר מפלח
״מי זהההההה? מי הגיע???״ סבתא שואלת
ואת דרכה לדלת היא עושה מדלגת
״שא-לוווווום! איזה כיף! התגעגעתי מאוד!״
את פניהם מקבלת בהתרגשות (וכמעט מתחילה לרקוד)
״ערני! תראה מי הגיע!!״ סבתא אריאלה אומרת,
״איזה כיף לי! אני כל כך מאושרת!״
הנכדים נכנסים בשמחה וחיוכים,
בסלון מתיישבים על סבא וסבתא מסתכלים
מתחילים לספר בפרטי פרטים
על הגן, על הבית ועל החברים
סבא וסבתא יושבים ומקשיבים,
גם לסיפורים ארוכייייים ארוכים
מתעניינים ומתלהבים מכל פיסת מידע
נהנים מכל שניה, מכל נכד ונכדה.
״קדימה לשולחן!״ סבא וסבתא קוראים,
ובכל טוב הוא מתמלא, עם המוני מטעמים
(וכולם מתיישבים במקומות הקבועים)
הילדים יגידו: ״יש פה אוכל בכמויות!״
וסבתא תבהיר: ״תיקחו הביתה קופסאות!״
סבא מוסיף בחיוך: ״י-א-כ-ל-ה-ו״ כי הבטן מקרקרת
כמו בליל הסדר, עם הבדיחה המוכרת
״תאכל, אתה אוהב את זה!״ סבתא אומרת,
למקרה ששכחת - סבתא תמיד מתזכרת!
ופתאום, בית שלם עם המוני ילדים ונכדים
משתתק לו בנחת בזמן שכולם לועסים
אם נשארו במקרה שאריות מזון בצלוחית,
הן עוברות לסבא ערן - כי אין לו תחתית :)
״יוווואו איזה טעים!״ יגידו כולם,
כי אין על האוכל של סבתא אריאלה בעולם.
סבא ערן יוסיף בקריצה וחיוך,
שזה טעים רק כי הוא אחראי על החיתוך!
ינסה לקחת קרדיט על ערבוב התבשילים
אבל כולנו יודעים שאצלו הלהיטים
הם שקשוקה וחמין שזכו להכרה ופרסים
ואחרי שמסיימים לאכול ולצחוק סביב השולחן
קורה אותו הדבר, כל פעם - כל הזמן
אוי אוי אוי, זה באמת חבל,
שוב סבתא שכחה את האורז במיקרוגל.
לאחר שהשולחן התפנה והכלים נשטפים -
הגיע החלק האהוב: הקינוחים!
מוס שוקולד, עוגיות בריאות, עוגת מייפל או טארט-טאטן תפוחים
כל אלו בהחלט מעולים!
אבל בסופו של דבר יש את עוגת הדגל המשפחתית
זו שאותה מכינים בכמות מסחרית!
המנצחת, הטעימה, האוורירית והבלתי מעורערת
הלוא היא עוגת התפוזים האגדית והכוכבת.
אחרי שכולם יושבים בסלון - שבעים,
מדברים, צוחקים ואפילו שרים
מתחילים עם ה-רמי ומרימים תחרויות
זו הרי כבר מסורת ואין מקום לטעויות.
הגיעה השעה הביתה לצאת
הילדים קוראים לנכדים בו בעת:
״יאללה חמודים, כבר ממש מאוחר״
״בסדר אבא אמא, תבואו לאסוף אותנו מחר״
את הבית של סבא וסבתא לא מוכנים לעזוב,
איך אפשר ללכת ממקום בו כל כך טוב?
להיות ביחד זה הדבר הכי משמח מכולם,
אין על סבא וסבתא, אין בעולם!
המקום בו הלב הכי שלם ומושלם.
סיפור שלישי: סיפור אהבה
זה סיפור אהבה שהתחיל לפני 38 שנים,
במסיבה בתל אביב באיזה ערב נעים.
עליו שמענו בארוחות משפחתיות,
לפרטי פרטים, עם ציטוטים וחוויות.
בכל הזדמנות סבא ערן מספר,
עם עיניים נוצצות הוא אוהב להיזכר.
ולא משנה אם שמענו את זה כבר 500 פעמים,
נשב ונקשיב לו כל פעם מחדש - נרגשים.
על האשקלונית שהגיעה לעיר הגדולה
מאופרת צבעונית ובאנגריה מעולה.
כשראה אותה אמר בקול תכליטי:
״תראה אותה, זו תהיה אשתי״.
גם כשגילה שהיא תפוסה, עם אחר,
החליט להתעקש - הוא לא ויתר.
במשך שנה שלמה לאביה התקשר,
״נו יעקב, היא פנויה?״
״לא, אבל אל תשחרר! תמשיך לצלצל, להתעקש ולברר!״
אחרי שנה של חיזורים עקשיים וחד משמעיים,
זה קרה - הסתדרו הכוכבים!
אריאלה פנויה, זה סימן משמים,
ערן היה מאושר! וסבא יעקב? כפליים!
משם חמודים, הכל כבר ידוע מראש
דייטים עם האקסית (וחומוס לארוחת בוקר בלי לחשוש)
תוך רגע וחצי עברו לגור יחד
״כשזה זה, זה זה״ אמרו ללא פחד.
הם בילו, נהנו והיו בלתי נפרדים
זוג מושלם, שעד היום? מאוהבים!
ארבע שנים העבירו כזוג יונים
ובשיחה בסלון אריאלה שאלה ״מתחתנים?״
זה היה הרעיון הכי טוב שיש -
ואכן קרה ב 25 לספטמבר 1986
מאז השניים רק הוסיפו לזרום,
שלושה ילדים שגדלו באושר וחום.
החיים לא חסכו מהם מהמורות,
אירועים מרגשים והמוני שמחות!
עד היום, קרוב ל 40 שנים -
השנים האלו בלתי נפרדים.
הם עברו דירות, ערים ושינויים
עם לב מלא, ראש מורם וחוסן מדהים
שני אנשים מופלאים ונדירים
שבחרו למצות כל רגע בחיים
הם מרגישים, עושים, חווים חוויות
״הרוב טוב והרוב קובע״, זו הדרך לחיות!
מסתכלים אחד על השניה בעיניים נוצצות מאהבה
מתרגשים, מפתיעים, ממלאים את כולם בתקווה
שיש דבר כזה ״אהבה ממבט ראשון״
שיש חיבור מושלם בין תל אביב לאשקלון
אספו בחיים חברים שהם משפחה,
טיילו בחצי עולם בצחוק ושמחה
הפכו לישות אחת - זה חיבור בלתי נפרד!
יודעים לקרוא זה את זו במבט אחד
כן, הם יצרו שבט אנושי לתפארת
למדו אותנו שמשפחה מעל הכל ולא אחרת
השרישו בכולנו ערכים מדהימים של אהבה וסובלנות
של תבונה, של טוב, של יפוי ובעיקר של צניעות :)
לכן ילדים -
לפעמים חיבור חזק הוא התשובה
בעיקר בנושאים כמו קרבה ואהבה.
לעיתים צריך אמונה ומשפט אחד מופתי,
כמו למשל - ״זו תהיה אשתי״.
Comments